כאשר בני זוג מנהלים משק בית משותף, ישנם מצבים שבהם להליך של אחד מבני הזוג תהיה השפעה מעשית גם על בן הזוג השני. הדבר בולט במיוחד כאשר קיימים חשבון בנק משותף, חובות משותפים, ערבויות או נכסים וזכויות שבהם קיימת בעלות משותפת.
החובות של אחד מבני הזוג לא הופכים לחובות של בן הזוג השני
חוב שנוצר על ידי אחד מבני הזוג אינו הופך, רק בשל כך שהם נשואים או שהם בני זוג, לחוב אישי של בן הזוג האחר.
כאשר רק אחד מבני הזוג הוא החייב, הליך חדלות הפירעון מתנהל בעניינו, ונכסי קופת הנשייה כוללים את נכסיו של היחיד בהתאם להוראות החוק.. יחד עם זאת, אם בן הזוג השני חתם על התחייבות, ערבות לחוב או הוא עצמו צד לחיוב משותף, מדובר במצב משפטי שונה, ויש לבחון את אחריותו בנפרד.
לכן, השאלה הראשונה שצריך לבדוק היא על שם מי נוצר החוב ומי התחייב כלפי הנושה.
מה קורה לחשבון בנק משותף?
בהליכי גבייה, עיקול המוטל על חשבון משותף עלול להביא לעיכוב או להגבלת האפשרות לעשות שימוש בכספים המצויים בחשבון, גם כאשר החוב שייך רק לאחד מבני הזוג. שאלת הבעלות בכספים והיקף הזכויות של כל אחד מבני הזוג עשויה לדרוש בירור והצגת ראיות לגבי מקור הכספים. לכן, כאשר קיים חשבון משותף, חשוב לבחון בין היתר:
- מי הם בעלי החשבון;
- מי הפקיד את הכספים;
- מה מקור הכספים;
- האם מדובר במשכורת של אחד מבני הזוג או של שניהם;
- האם קיימים בחשבון כספים שהיו שייכים לאחד מבני הזוג עוד קודם לכן.
האם צריך לסגור את החשבון המשותף לפני הליך חדלות פירעון?
אין תשובה אוטומטית שלפיה כל זוג חייב לסגור חשבון משותף לפני פתיחת הליך, יחד עם זאת, כאשר אחד מבני הזוג עומד להיכנס להליך חדלות פירעון, חשוב לבחון מראש את אופן ניהול החשבון ואת מקור הכספים שבו.
פעולות להעברת כספים או להוצאת נכסים מהישג ידם של הנושים סמוך לפתיחת הליך יכולות לסבך מאד את ההליך. יש לשים לב שהחוק מאפשר, בנסיבות מסוימות, לבטל פעולות שנעשו לפני פתיחת ההליך וגרעו נכסים מקופת הנשייה, לרבות פעולות ללא תמורה או בתמורה שאינה הולמת, ובמקרים מסוימים גם פעולות שנועדו להבריח נכסים, כך שבמקרים המתאימים, ניתן לבטל את הפעולה ולהשיב את הנכס או את שוויו לקופת הנשייה.
לכן, אין לבצע העברות מלאכותיות או להוציא כספים מחשבון משותף רק כדי למנוע את האפשרות שייחשבו חלק מנכסי החייב, בלי לבחון תחילה את המצב המשפטי.
ומה לגבי ההכנסות של בן הזוג?
הכנסתו של בן הזוג אינה הופכת להכנסתו של היחיד רק משום שהם נשואים, יחד עם זאת, מצבו הכלכלי של משק הבית רלוונטי להליך חדלות הפירעון.
הטפסים והמסמכים הנדרשים במסגרת בקשת יחיד כוללים מידע גם על הכנסות בן הזוג, הוצאות משק הבית ונכסים וזכויות של בן הזוג, בהתאם להוראות הרלוונטיות, התשלום החודשי אשר נקבע ליחיד מתבסס, בין היתר, גם על הכנסת בן הזוג ונכנס כאחד המשתנים בנוסחה הקבועה באמות המידה של הממונה.
המשמעות היא שבן הזוג אינו הופך בשל כך ל"חייב", אך מצבו הכלכלי רלוונטי לבחינת מצבו הכלכלי של היחיד ולגובה התשלום החודשי אשר יוטל עליו.
ומה לגבי הנכסים של בן הזוג?
חשוב להבחין בין נכס השייך לבן הזוג לבין נכס השייך ליחיד או לשני בני הזוג. החוק קובע כי נכסי קופת הנשייה של יחיד כוללים את נכסיו של היחיד במועד מתן הצו וכן נכסים שיוקנו לו בהתאם להוראות החוק, לכן – נכס הרשום על שם בן הזוג בלבד אינו הופך באופן אוטומטי לנכס של קופת הנשייה רק משום שבן הזוג השני מצוי בהליך.
עם זאת, כאשר קיימת בעלות משותפת, או כאשר קיימת זכות כלשהי של היחיד בנכס – גם אם הוא לא רשום על שמו, או כאשר בוצעה פעולה שבמסגרתה הועבר נכס מהיחיד לבן הזוג, הדברים ייבחנו בהתאם לנסיבות ולדין החל.
יש לשים לב כי במקרים שבהם בוצעה העברת נכסים בסמוך לפתיחת ההליך, החוק מאפשר, בתנאים שנקבעו בו, לבטל פעולות שגרעו נכסים מקופת הנשייה, ובכלל זה פעולות שנעשו לטובת קרוב משפחה.
האם צריך לדווח על בן הזוג במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון?
כן, לא רק צריך – זוהי חובה. המידע הנדרש במסגרת הבקשה כולל, בין היתר, פרטים על בן הזוג, הכנסות, הוצאות, חשבונות בנק ונכסים וזכויות. ברשימת המסמכים הרשמית נדרשים גם תדפיסי חשבונות בנק של היחיד ושל בן או בת הזוג, וכן מידע על זכויות בנכסים שונים של היחיד ושל בני משפחתו בהתאם לדרישות הטופס.
יש לשים לב שחובת הדיווח אינה הופכת את בן הזוג לחייב. מטרתה לאפשר לבחון את מצבו הכלכלי של היחיד ואת משק הבית שבו הוא חי.
ומה אם שני בני הזוג חייבים?
אם לשני בני הזוג קיימים חובות משמעותיים, צריך לבחון את מצבם של שני בני הזוג בנפרד, לרבות השאלה אם קיימים חובות משותפים וחובות אישיים ולקבל החלטה האם לנקוט בהליך חדלות פירעון בנוגע לאחד מהם או לגבי שניהם יחדיו.
שני בני זוג אשר מצויים כבר בהליכי חדלות פירעון ומנהלים משק בית משותף, יכולים מעשית לדווח במשותף על הכנסותיהם והוצאותיהם בשני התיקים, והתשלומים החודשיים שנקבעים להם משפיעים גם על התשלומים שנקבעים לבן הזוג.
יצויין, כי עצם היותם בני זוג או בני זוג בהליך חדלות פירעון אינו אומר שכל אחד מהם חייב בכל החובות של האחר, ישנם חובות פרטניים וחובות משותפים ויש לבחון את החובות והזכויות של כל אחד מהם בנפרד.
מה חשוב לבדוק לפני פתיחת הליך?
לפני פתיחת הליך חדלות פירעון של אחד מבני הזוג, כדאי לבדוק מראש:
- האם החובות הם של אחד מבני הזוג או של שניהם (חובות משותפים);
- האם קיימות התחייבויות או ערבויות של בן הזוג;
- האם קיים חשבון בנק משותף;
- מה מקור הכספים בחשבון המשותף;
- אילו נכסים וזכויות שייכים לכל אחד מבני הזוג;
- האם בוצעו העברות של כספים או נכסים בין בני הזוג;
- מהן ההכנסות וההוצאות של משק הבית.
בדיקה מוקדמת של הנתונים האלה יכולה למנוע טעויות ולהבהיר כבר בתחילת הדרך כיצד ההליך עשוי להשפיע על שני בני הזוג.
בשורה התחתונה
חדלות פירעון של אחד מבני הזוג אינה הופכת באופן אוטומטי את בן הזוג השני לחייב.
עם זאת, כאשר קיימים חשבון בנק משותף, חובות משותפים, ערבויות, נכסים משותפים או העברות בין בני הזוג, נדרשת בחינה משפטית של הזכויות והחובות של כל אחד מהם.
גם כאשר ההליך מתנהל רק בעניינו של אחד מבני הזוג, מצבו הכלכלי של משק הבית עשוי להיות רלוונטי להליך, ולכן נדרשים דיווחים ומסמכים הנוגעים גם להכנסות, להוצאות ולזכויות של בן הזוג.
על כן, לפני פתיחת הליך חדלות פירעון, חשוב לבחון את התמונה המשפחתית המלאה ולא רק את החובות הרשומים על שם היחיד, כדי לבחור את הדרך המתאימה והיעילה ביותר להתמודדות עם המצב הכלכלי ולהגיע לשיקום כלכלי מהיר ויעיל במסגרת ההליך.
