הקדמת תשלומים בחדלות פירעון מאפשרת, במקרים המתאימים, לסיים את תקופת התשלומים שנקבעה במסגרת צו השיקום הכלכלי מוקדם יותר. במסגרת הצו לשיקום כלכלי נקבע גובה התשלום החודשי ותקופת התשלומים.
יחיד שנקבעה לו תקופת תשלומים לא יכול פשוט לשלם את כל התשלומים שנותרו בבת אחת ולסיים את ההליך. הקדמת תשלומים מחייבת אישור מקדים מבית המשפט ואם אין כזה – הגשת בקשה לבית המשפט וקבלת אישורו, היות ומדובר מעשית בשינוי של צו השיקום.
הקדמת תשלומים אפשרית באופן עקרוני, אך רק כאשר הוכח כי מקור הכספים לתשלום אינו מנכסי קופת הנשייה.
למה בעצם להקדים תשלומים? מה היתרונות של בקשה להקדמת תשלומים?
כאשר מקדימים תשלומים ניתן לקבל הפטר במהירות, אשר פוטר את היחיד מהחובות ברי התביעה בהליך ומסיר את ההגבלות אשר הוטלו במסגרת ההליך – לרבות הגבלת עיכוב יציאה מהארץ, איסור על קבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר ואיסור על הארכת תוקפם, והגבלות בנקאות ואשראי – לקוח מוגבל חמור ואיסור לקיחת אשראי – מתבטלות. אם ביטול הגבלה אחת או יותר חשוב ליחיד, ניתן לפעול להקדמת תשלומים. יש לשים לב, כי חלק מהחובות במסגרת ההליך ממשיכים עד לתום תקופת התשלומים המקורית – ר' פירוט בהמשך המאמר.
יצוין, כי במקרים בהם היחיד עתיד לקבל נכס משמעותי ומבקש לסיים את ההליך מהר כדי שהנכס לא ימומש לקופה, בקשה להקדמת תשלומים לא תועיל היות וברוב רובם של המקרים, תנאי להקדמה הוא הקניית נכסים בלתי מוגנים לקופה עד לתום תקופת התשלומים המקורית.
האם אפשר לבצע הקדמת תשלומים בחדלות פירעון?
כן, אך לא באופן אוטומטי. יחיד המעוניין להקדים את תשלומי תוכנית השיקום צריך להגיש בקשה להקדמת תשלומים לבית המשפט. הבקשה תועבר לתגובת הנאמן ובנוסף גם הנושים זכאים להביע את עמדתם ביחס לבקשה, ובית המשפט הוא שמחליט אם לאשר את הקדמת התשלומים.
מאיפה צריכים להגיע הכספים?
ברוב רובם של המקרים חל איסור שהכספים מקורם יהיה בכספים לא מוגנים של היחיד – בין אם כספים שנצברו בחשבון הבנק, בין אם כספי פיצויי פיטורים או קרנות השתלמות ובין אם תמורה למכירת נכס כלשהו של היחיד. כספים כאלו, אם ישנם, אמורים להיכנס לקופה בנוסף לתשלומים שנקבעו בצו התשלומים ולא במקומם.
בהתאם, הכספים צריכים להגיע מצד שלישי כלשהו אשר הינו חיצוני להליך כגון קרובי משפחה וחברים, בבקשה יש לפרט מי הגורם המשלם, מדוע הוא מוכן לשלם את הסכום, ואת העובדה שהתשלום נעשה ללא תמורה. יש לפרט גם האם היחיד הודיע כבר במועד הדיון בצו השיקום כי בכוונתו לנסות לגייס כספים לצורך הקדמת התשלומים (דבר שמומלץ לעשות אם אכן יש כוונה לעשות כן).
ישנה דרך להקדמת תשלומים מתוך כספים השייכים ליחיד ולא לצד שלישי אך היא דרך לא מומלצת של מימוש כספי תגמולים (פנסיה) – מימוש כספים מוגנים לצורך הקדמת תשלומים וקבלת הפטר, לעתים יחידים מעוניינים לממש כספים מוגנים (אשר לא ניתנים למימוש במסגרת ההליך ולא מוקנים לקופה) כדי להקדים תשלומים ולסיים את ההליך. יש לשים לב כי ברוב המקרים מימוש כספי פנסיה כפוף למס גבוה יחסית ויגרום לאובדן זכויות פנסיוניות בזקנה ועל כן במרבית המקרים הדבר אינו מומלץ.
למה בודקים כל כך בקפידה את מקור הכספים?
בקשה להקדמת תשלומים מביאה לבדיקה כיצד פתאום נמצא בידי היחיד מקור כספי משמעותי שלא היה קיים במסגרת בחינת מצבו הכלכלי בעת קביעת תוכנית השיקום, על כן מקור הכספים נבדק בקפידה, בין היתר כדי לוודא שלא הוסתרו נכסים או יכולות כלכליות כלשהן.
לכן, הקשר בין היחיד לבין הצד השלישי ייבחן, תיבחן מידת ההפרדה הכלכלית ביניהם ותיבחן השאלה האם מקור הכספים היה ידוע ליחיד עוד לפני מתן צו השיקום.
האם כדאי להגיש את הבקשה מיד לאחר צו השיקום?
בדרך כלל, לא. לפי הנחיית הממונה, ככלל צריכה לחלוף חצי שנה לפחות ממועד מתן צו השיקום ועד להגשת בקשה להקדמת תשלומים.
עם זאת, ניתן לשקול בקשה שהוגשה מוקדם יותר בנסיבות מיוחדות. בין הדוגמאות המפורטות בהנחיה: כאשר תקופת התשלומים לא הוארכה מעבר לשלוש שנים, ההסתבכות לא נבעה מאחריותו הישירה של החייב או כאשר מדובר בהליך חדלות פירעון ראשון והתנהלות היחיד בהליך הייתה תקינה.
ככל שהבקשה מוגשת בסמוך יותר למועד מתן צו השיקום, כך נבחנים יתר הנתונים באופן מדוקדק יותר.
האם התנהלות היחיד במהלך ההליך משפיעה?
בהחלט, עמידתו של היחיד לאורך זמן בהוראות ההליך ובצו השיקום היא אחד השיקולים שנבחנים – יחיד ששילם את התשלומים שנקבעו במלואם ובמועדם, הגיש את הדוחות הנדרשים, שיתף פעולה עם הנאמן וקיים את הוראות ההליך באופן עקבי, נמצא בנקודת פתיחה טובה יותר ממי שלא עמד בחובותיו.
גם נסיבות יצירת החובות נבחנות. לדוגמה, הדבר עשוי לפעול לטובת הבקשה במקרים שבהם החובות לא נוצרו כתוצאה מאחריותו האישית של היחיד, כגון הסתבכות עסקית שנבעה מגורם חיצוני או חתימה בתום לב על ערבות לבן משפחה.
האם הליך ראשון מגדיל את הסיכוי לאישור?
זהו אחד השיקולים שנלקחים בחשבון, כאשר מדובר בהליך חדלות פירעון ראשון של היחיד, הדבר נוטה לכיוון קבלת הבקשה, ואילו קיומו של הליך חדלות פירעון קודם עשוי לפעול בכיוון ההפוך.
גם שיעור הפירעון שנקבע לנושים בצו השיקום הוא שיקול: ככל ששיעור הפירעון שנקבע גבוה יותר, כך עשויה לגדול הנטייה להיעתר לבקשה.
האם נסיבות אישיות יכולות להצדיק הקדמת תשלומים?
כן. גם נסיבות חיים אישיות או משפחתיות המצדיקות את קידום סיומו של ההליך נבחנות.
עם זאת, אין שיקול אחד שמכריע לבדו. נסיבות המקרה נבחנות ונעשה איזון בין השיקולים השונים.
ומה אם הכסף מגיע מהלוואה?
במקרה כזה המצב שונה, הנטייה תהיה לדחות בקשה להקדמת תשלומים כאשר מקור הכספים הוא הלוואה מצד שלישי.
הטעם לכך הוא שהלוואה אינה באמת מקור חיצוני שאינו יוצר חיוב חדש עבור היחיד. למעשה, במקום החובה לשלם לקופת הנשייה, נוצרת ליחיד התחייבות חדשה כלפי נותן ההלוואה, לכן, לא כל כסף שמגיע מצד שלישי יכול לשמש להקדמת תשלומים. יש משמעות גדולה לשאלה האם מדובר בתשלום ללא תמורה או בהלוואה שהיחיד יצטרך להחזיר.
מה קורה אם היחיד לא הצהיר מראש שהוא מתכוון להקדים תשלומים?
גם לכך יש משמעות, אם כבר במועד הדיון בצו השיקום היחיד ידע או התכוון לפעול לגיוס כספים לצורך הקדמת התשלומים, קיימת חשיבות לכך שהדבר הובא בפני בית המשפט ולא הוסתר. כאשר הבקשה מוגשת לאחר מתן צו השיקום מבלי שהיחיד הצהיר קודם לכן על כוונתו, הדבר עשוי לעורר שאלות ביחס להתנהלותו ולמקור הכספים והוא יצטרך להסביר מדוע לא הביא זאת בפני בית המשפט עוד במועד מתן צו השיקום.
חשוב להבין שבמידה ומוגשת בקשה ובייחוד ככל והיא מוגשת כאשר היחיד לא טען במעמד מתן צו השיקום כי בכוונתו לפעול להקדמת תשלומים, כתנאי לקבלתה עשויה להיבחן האפשרות לדרוש תשלום נוסף מעבר לסכומים שנקבעו בתוכנית המקורית, מאחר שהתוכנית נקבעה מבלי שהאפשרות להקדמת התשלומים נלקחה בחשבון.
כאשר הבקשה מתקבלת אפשר לקבל הפטר
גם כאשר בקשה להקדמת תשלומים מאושרת, ההקדמה מבוצעת וניתן הפטר, ההליך לא מסתיים סופית, בפועל, ההקדמה מאפשרת לסיים את חובת התשלומים החודשיים שנקבעה במסגרת צו השיקום מוקדם יותר.
יש לשים לב כי במרבית המקרים כאשר מאושרת הקדמת תשלומים נקבע גם כי תקופת התשלומים המקורית תישאר בתוקף בכל הנוגע להקניית נכסים בלתי מוגנים לקופת הנשייה. כך, למשל, נכסים בלתי מוגנים כגון קרנות השתלמות, פיצויי פיטורים ממעסיקים קודמים וירושות, בערכם במועד תום תקופת התשלומים המקורית, יוקנו לקופה ועד לתום התקופה חלה חובת דיווח על כל נכסיו וזכויותיו הבלתי מוגנות של היחיד. כך, למשל, אם היחיד יירש נכס במהלך תקופת התשלומים המקורית, הקנייתו לקופת הנשייה תיבחן בהתאם להוראות החוק.
עוד יצוין, כי לעתים בתי המשפט או הממונה מחייבים אף בהמשך הגשת דו"חות חצי שנתיים עד לתום תקופת התשלומים המקורית.
אז מה צריך לבדוק לפני שמגישים בקשה?
לפני הגשת בקשה להקדמת תשלומים, חשוב לחשוב טוב מהי הסיבה שהיחיד מעוניין להקדים את התשלומים בגינה ולבחון את המשתנים הבאים:
- מהו מועד מתן צו השיקום;
- כמה זמן חלף מאז מתן הצו;
- האם מדובר בהליך ראשון;
- האם היחיד עמד בתשלומים ובהוראות ההליך;
- מהו מקור הכספים;
- האם הכספים מגיעים מצד שלישי;
- האם מדובר במתנה או בהלוואה;
- מה הקשר בין היחיד לבין הגורם המשלם;
- האם הייתה ליחיד אפשרות לגייס את הכספים כבר במועד מתן צו השיקום;
- האם היחיד הצהיר מראש על כוונתו להקדים את התשלומים;
- מה שיעור הפירעון שנקבע לנושים;
- והאם קיימות נסיבות אישיות או משפחתיות המצדיקות את הקדמת סיום ההליך.
בשורה התחתונה
הקדמת תשלומים בהליך חדלות פירעון אפשרית כאשר יש סיבה טובה בגינה היחיד מעוניין בכך, אך היא אינה זכות מוקנית או אוטומטית והיא לא נעשית באמצעות העברת יתרת התשלומים בלבד, אלא מחייבת הגשת בקשה מתאימה לבית המשפט וקבלת אישורו.
לצורך הקדמת התשלומים יש להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט, היא תועבר לתגובת הנאמן וגם הנושים יהיו זכאים להביע את עמדתם.
תנאי מרכזי הוא שמקור הכספים אינו מנכסי קופת הנשייה, ככלל, מוטב שיחלפו לפחות שישה חודשים ממועד צו השיקום לפני הגשת הבקשה, אך בנסיבות מיוחדות ניתן לבחון בקשה מוקדמת יותר. התנהלות תקינה של היחיד, הליך ראשון, שיעור פירעון גבוה ונסיבות חיים המצדיקות את הקדמת סיום ההליך עשויים לתמוך בבקשה, בעוד שמקור כספים שאינו ברור, הלוואה מצד שלישי או התנהלות לא תקינה עלולים לפעול נגדה.
לכן, לפני שמגישים בקשה להקדמת תשלומים, חשוב להתייעץ עם עורך דין חדלות פירעון הבקיא בתחום ולבחון לא רק אם קיים סכום כסף שמאפשר לשלם את יתרת התשלומים, אלא גם את הסיבה לכך שרוצים להקדים את התשלומים ואיזו מטרה הבקשה תשרת, את מקור הכספים, מועד הגשת הבקשה, התנהלות היחיד במהלך ההליך וכל יתר הנסיבות הרלוונטיות.
