יציאה מהארץ בחדלות פירעון היא אחת ההגבלות המשמעותיות המוטלות על יחיד שנמצא בהליך חדלות פירעון. עבור יחידים רבים מדובר בהגבלה משמעותית, במיוחד כאשר הם מבקשים לצאת לחו"ל לצורך אירוע משפחתי, צורך רפואי, עבודה או אפילו חופשה.
חשוב לדעת כי עצם הימצאותו של אדם בהליך חדלות פירעון אינה אומרת שבכל מקרה אין אפשרות לצאת מהארץ. במקרים המתאימים ניתן לבקש את הסרת ההגבלה, ובתקופת הביניים וגם לאחר מתן צו לשיקום כלכלי קיימת לממונה על הליכי חדלות פירעון סמכות להסיר את ההגבלה, באופן זמני או חלקי, ואף להתנות את היציאה בתנאים ובערובות.

האם עיכוב יציאה מהארץ חל באופן אוטומטי?

ליחידים רבים ישנה הגבלת עיכוב יציאה מהארץ שמוטלת בתיקי ההוצאה לפועל השונים עוד בטרם התחיל בכלל הליך חדלות פרעון. הגבלת עיכוב היציאה של הליך חדלות הפרעון מחליפה למעשה את הגבלות ההוצאה לפועל. בתקופת הביניים אשר מתחילה כאשר ההליך נפתח – כלומר מהשלב שבו ניתן צו לפתיחת הליכים ועד למתן צו לשיקום כלכלי – עיכוב היציאה מהארץ הוא חלק מההגבלות החלות על היחיד, כאשר ברובם המכריע של המקרים ההגבלה ממשיכה לחול גם לאחר מתן צו לשיקום כלכלי ועד למתן הפטר וסיום ההליך בהצלחה או חלילה ביטול הצו לפתיחת הליכים, שאז ההגבלה מבוטלת תוך כ-60 יום עם מתן אפשרות לנושים להשיב את ההגבלות שהוטלו במסגרת תיקי ההוצאה לפועל.

מי מוסמך לאשר יציאה מהארץ בהליך חדלות פירעון?

כאשר מדובר ביחיד המצוי בהליך חדלות פירעון, הסמכות להסרת ההגבלה מצויה בידי הממונה, בהתאם לשלב שבו נמצא ההליך, הממונה רשאי להסיר את ההגבלה, להסירה באופן זמני או לקבוע שההגבלה תחול באופן חלקי. הוא גם רשאי להתנות את הסרת ההגבלה בתנאים, לרבות בהפקדת ערובה.

לכן, מי שנמצא בהליך ומבקש לבטל את ההגבלה, פונה לממונה ולא לבית המשפט בעניין זה.

באילו מקרים הממונה עשוי לאשר יציאה מהארץ?

הנסיבות העיקריות (לא רשימה סגורה) הן:

נסיבות רפואיות – כאשר קיים צורך בריאותי חיוני ודחוף.

נסיבות משפחתיות – כאשר מדובר באירוע משמעותי ובקרוב משפחה מדרגה ראשונה.

נסיבות עסקיות – כאשר היציאה קשורה לתעסוקתו של החייב או עשויה להיטיב עם קופת הנשייה.

חשוב להדגיש כי הרשימה אינה סגורה. הממונה רשאי לבחון גם נסיבות אחרות, אך הנוהל קובע כי במקרים שאינם נכללים בנסיבות המרכזיות, ההיעתרות לבקשה תהיה מצומצמת יותר.

האם אפשר לצאת לחו"ל גם לצורך חופשה?

חופשה אינה מהווה, כשלעצמה, עילה אוטומטית להסרת ההגבלה.

עם זאת, הנוהל אינו קובע שכל בקשה לחופשה חייבת להידחות. להפך: הוא קובע כי במקרים מסוימים ניתן לשקול נסיבות רחבות יותר, במיוחד כאשר מדובר ביחיד שנמצא בשלב מתקדם של ההליך, לאחר מתן צו לשיקום כלכלי, ובמיוחד לאחר שרוב תקופת התשלומים כבר חלפה.

בנוסף, נבחנים מקורות המימון של החופשה, נבחנת עמידתו של היחיד בחובותיו בהליך ונבחן האם מדובר ב"חופשת פאר" או בחופשה רגילה.

סיכויי ההצלחה של בקשה לצאת לחופשה בתחילת הליך חדלות הפירעון אינם דומים לסיכויי ההצלחה של בקשה שמוגשת לקראת סיום ההליך, לאחר תקופה ממושכת שבה היחיד עמד בתשלומים, הגיש דו"חות וקיים את יתר דרישות ההליך.

ומה לגבי ערבות?

אחד התנאים המרכזיים שחשוב להביא בחשבון לצורך יציאה מהארץ בחדלות פירעון הוא האפשרות שהממונה ידרוש ערובה כתנאי להסרת ההגבלה, נוהל הממונה קובע שבמקרים המתאימים הסרת ההגבלה תותנה, בין היתר, בהעמדת ערובות שנועדו להגן על זכויות הנושים. ברירת המחדל בנוהל היא ערבות בנקאית אוטונומית או שיק בנקאי.

עם זאת, זה אינו כלל שאינו ניתן לשינוי. הנוהל קובע במפורש כי לממונה יש שיקול דעת לחרוג מכללי הערובות בהתאם לנסיבות המקרה.

במקרים חריגים ניתן לאשר גם ערבויות של צדדים שלישיים בצירוף שיקים, ובמקרים חריגים נוספים עשויה להינתן אפשרות להסתפק בבטוחה על נכס של צד שלישי, בכפוף לתנאים הקבועים בנוהל.

כיצד מחושב סכום הערובה?

במהלך תקופת הביניים, גובה הערובה נקבע לפי התשלום החודשי שנקבע ליחיד, כפול 48 חודשים וכפול 2, כאשר בכל מקרה הסכום לא יפחת מ־50,000 ₪.

לאחר מתן צו לשיקום כלכלי, החישוב שונה: הערובה היא יתרת סכום התשלומים החודשיים שנותרו לפי צו השיקום, בתוספת 20%.

גם כאן חשוב לזכור שמדובר בכללים שבנוהל ולא בנוסחה שאין ממנה חריגים, שכן הנוהל משאיר לממונה שיקול דעת לסטות מהם בהתאם לנסיבות.

מתי צריך להגיש את הבקשה?

נוהל הממונה קובע שבקשה להסרת הגבלת איסור יציאה מהארץ בחדלות פירעון תוגש לפחות שלושה שבועות לפני מועד הנסיעה המתוכנן, למעט מקרים של נסיעה דחופה עקב נסיבות שלא ניתן היה לצפות מראש. בבקשה יש לפרט, בין היתר:

• מדוע מבוקשת היציאה מהארץ;
• מתי מתוכננת היציאה ומתי החזרה;
• מי מממן את הנסיעה;
• אילו ערבויות מוצעות;
• יש לצרף תצהיר מטעם היחיד ומטעם מממן הנסיעה ומסמכים התומכים בבקשה כגון כתבי ערבות.

יש לצרף גם את עמדת הנאמן ומומלץ ליצור קשר עם הנאמן מראש ע"מ לוודא כי הסכמתו ניתנת, דבר אשר ישפר משמעותית את סיכויי הבקשה להתקבל.

גם התנהלות החייב בהליך נבחנת

כאשר מוגשת בקשה לביטול הגבלת היציאה מהארץ, הממונה יבחן גם את התנהלות היחיד במסגרת ההליך: האם הוא עומד בתשלומים, מגיש את הדוחות הנדרשים, משתף פעולה עם הנאמן ועומד בדרישות שנקבעו בעניינו.

כאשר היחיד אינו עומד בחובותיו בהליך, למשל אינו משלם את התשלומים או אינו מגיש דוחות כנדרש, הנוהל קובע כי מדובר בשיקול משמעותי לטובת דחיית הבקשה, לכן, עוד לפני הגשת בקשה ליציאה מהארץ, כדאי לוודא שההליך מתנהל באופן תקין ככל האפשר.

מה קורה לאחר אישור הבקשה?

גם לאחר שהממונה החליט לאפשר את היציאה, אם נקבעה ערובה, יש להמציא אותה לנאמן יחד עם המסמכים הנדרשים. הנאמן בודק את הערובות ואת יתר התנאים ומדווח לממונה. רק לאחר שהממונה מקבל את הודעת הנאמן ומוודא שהתנאים שנקבעו בהחלטתו התקיימו, הוא מורה על הסרת ההגבלה לתקופה שנקבעה.

כלומר, אישור עקרוני של הבקשה אינו בהכרח השלב האחרון בתהליך.

ומה חייבים לעשות לאחר החזרה לישראל?

החייב נדרש להתייצב בפני הנאמן בהקדם האפשרי ולא יאוחר משלושה ימים לאחר שובו ארצה, כשהוא מצויד בתעודה מזהה ובאסמכתה המעידה על מועד כניסתו לישראל, חשוב מאד להקפיד על ההתייצבות על מנת למנוע סיכון של מימוש הערובות.

ההגבלה תחודש בהתאם למנגנון שנקבע בהחלטת הממונה. אם החייב עמד בתנאים שנקבעו וחזר במועד, הערובות המקוריות יוחזרו בהתאם לנוהל.

לעומת זאת, אם החייב אינו חוזר או אינו מתייצב בפני הנאמן במועד, קיימים מנגנונים למימוש הערובות, והנאמן נדרש לפעול בהתאם לנוהל ולדווח לממונה.

בשורה התחתונה

הגבלת עיכוב יציאה מהארץ בחדלות פירעון היא אחת ההגבלות העיקריות שמוטלות במסגרת ההליך, אך היא אינה בהכרח מונעת מהיחיד לצאת לחו"ל בכל מצב שהוא.

הממונה מוסמך להסיר את ההגבלה, באופן זמני או חלקי, כאשר מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין. כאשר מדובר בנסיבות רפואיות, אירוע משפחתי של קרוב או יציאה לצורכי עבודה, יהיה קל יותר לבטל את ההגבלה, גם במקרה של רצון לצאת לחופשה זה יהיה יותר קשה אך לא בלתי אפשרי לבטל את הגבלת עיכוב היציאה. במסגרת ההחלטה נבחנים מטרת הנסיעה, מקורות המימון, התנהלות היחיד בהליך, שיתוף הפעולה עם הנאמן והשלב שבו נמצא ההליך.

ככל שההליך מתקדם יותר, היחיד עומד באופן עקבי בחובותיו, הנסיעה אינה לצורך חופשת פאר ומקורה במימון חיצוני – קיימת אפשרות לבחון את הבקשה גם כאשר מטרת הנסיעה אינה נופלת לאחת מהנסיבות המובהקות המפורטות בנוהל. עם זאת, אין מדובר בזכות אוטומטית ליציאה מהארץ, וכל בקשה נבחנת לפי נסיבותיה.

לכן, כאשר מתכננים נסיעה לחו"ל במהלך הליך חדלות פירעון, לא כדאי להמתין לרגע האחרון. יש לבחון מראש את מטרת הנסיעה, את מקור המימון, את מצב ההליך, את עמדת הנאמן ואת נושא הערובה – ולהגיש את הבקשה במועד ובצירוף המסמכים הנדרשים.

מומלץ לקרוא את נוהל הממונה על הליכי חדלות הפירעון – "טיפול הממונה בבקשה להסרת הגבלה של עיכוב יציאת החייב מהארץ" בקישור הבא:

נוהל טיפול הממונה בבקשה להסרת הגבלה של עיכוב יציאת החייב מהארץ