מאמר זה עוסק בזכויות כספיות במסגרת הליכי הוצאה לפועל וחדלות פירעון: מה קורה להן במסגרת ההליכים, אילו מהן מוגנות ואילו כספים עשויים להיות ניתנים למימוש.
חשוב להבין: לא כל חיסכון או כסף שנצבר על ידי חייב ניתן למימוש לצורך פירעון החובות. הדין מבחין בין סוגי הכספים השונים, והשאלה אינה רק כמה כסף צבור, אלא מה מקור הכספים, לאיזו מטרה הם מיועדים והאם הגיע המועד שבו ניתן למשוך אותם.
קרן פנסיה וכספים המיועדים לקצבה – כספים מוגנים
כספים המיועדים לקצבה נהנים מהגנה משמעותית כל עוד טרם הגיע המועד שבו החייב זכאי לקבל את הקצבה.
כלומר, עצם העובדה שבקרן הפנסיה של החייב צבור סכום משמעותי אינה אומרת שניתן לקחת את הכסף כדי לפרוע את חובותיו.
גם במסגרת הליכי הוצאה לפועל קיימת הגנה על כספים המופקדים בקופת גמל לקצבה, כל עוד לא התגבשה הזכות לקבלת הקצבה. הפסיקה הכירה בכך שההגנה יכולה לחול גם כאשר קיימת אפשרות למשוך חלק מהכספים, כל עוד הכספים נותרו בקופה ולא נמשכו.
גם בהליך חדלות פירעון קיימת הגנה על כספים המיועדים לקצבה שטרם הגיע המועד לתשלומם. סעיף 228 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע כי משיכת כספים מקופת גמל טעונה אישור של בית המשפט, אך בית המשפט אינו רשאי להורות על העברת כספים המיועדים לקצבה כאשר טרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה.
לכן, כספי תגמולים המיועדים לקצבה נהנים מהגנה חזקה במיוחד.
כספי פיצויי פיטורים – ההגנה תלויה בסוג הכספים ובנסיבות
גם לגבי כספי פיצויים צריך להבחין בין סוגי הכספים ובין ההליכים השונים.
בהוצאה לפועל קיימת הגנה על כספים המופקדים בקופת גמל לפיצויים או בקופת גמל לקצבה, בהתאם להוראות הדין ולמועד התגבשות הזכות לקבלת הכספים. הפסיקה הכירה בכך שעצם האפשרות למשוך את כספי הפיצויים אינה שוללת בהכרח את ההגנה, כל עוד הכספים עדיין מופקדים בקופה.
לכן, לא נכון לקבוע באופן גורף שכספי פיצויים ממעסיק קודם ניתנים לעיקול רק משום שהעבודה הסתיימה.
לעומת זאת, בהליך חדלות פירעון ההגנה על כספי הפיצויים היא שונה מההגנה על כספי התגמולים.
בית המשפט העליון קבע בעניין קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש. בע"מ נ' רון לוי, כי כספי פיצויים המופקדים בקופת גמל לקצבה אינם נהנים מאותה הגנה מוחלטת הניתנת לכספים המיועדים לקצבה. מדובר בהגנה מרוככת, ובית המשפט רשאי לבחון את האפשרות למימוש הכספים בהתאם לנסיבות המקרה.
בין השיקולים שנבחנים עשויים להיות, בין היתר, גובה הקצבה שתישאר לחייב לאחר מימוש כספי הפיצויים, מצבו הכלכלי ומצבם של התלויים בו, וכן יכולתו לצבור זכויות פנסיוניות בעתיד.
לכן, כאשר קיימים כספי פיצויים, חשוב לבדוק:
- האם מדובר בכספים ממעסיק קודם או מהמעסיק הנוכחי;
- האם יחסי העבודה הסתיימו;
- מה מעמד הכספים בקופה;
- האם ניתן למשוך אותם;
- ובעיקר – האם מדובר בהליך הוצאה לפועל או בהליך חדלות פירעון.
ההבחנה בין מעסיק קודם למעסיק נוכחי חשובה, אך היא אינה לבדה קובעת אם הכספים מוגנים או ניתנים למימוש.
קרן השתלמות – כספים לא מוגנים
קרן השתלמות אינה נהנית מההגנה המיוחדת שניתנת לכספים המיועדים לקצבה.
בהוצאה לפועל ניתן לעקל כספים המצויים בקרן השתלמות, ובמקרים המתאימים ניתן גם לפעול למימושם לצורך פירעון החוב.
גם במסגרת הליך חדלות פירעון, קרן השתלמות עשויה להיכלל בנכסי קופת הנשייה ולהיות ממומשת לטובת הנושים.
העובדה שהקרן עדיין אינה נזילה אינה הופכת אותה לכספים פנסיוניים המוגנים מכוח ההוראות החלות על כספים המיועדים לקצבה.
עם זאת, מימוש מוקדם של קרן השתלמות עלול להיות כרוך בתשלום מס משמעותי, ולכן במקרים המתאימים יש לבחון גם את המשמעות הכלכלית של משיכה מוקדמת.
חסכונות – קופת גמל – לעתים מוגנים ולעתים לא
המונח "קופת גמל" כשלעצמו אינו מספיק כדי לקבוע אם הכספים מוגנים או ניתנים למימוש.
קופות גמל עשויות לכלול סוגים שונים של כספים, ולכל סוג עשוי להיות דין שונה. לכן צריך לבדוק את סוג הכספים, מטרתם, מועד הזכאות לקבלתם והאפשרות למשוך אותם.
בהליך חדלות פירעון, סעיף 228 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע את הכללים החלים על משיכת כספים מקופת גמל, ובפרט מעניק הגנה לכספים המיועדים לקצבה שטרם הגיע המועד לתשלומם.
האם צריך לדווח על חסכונות וזכויות כספיות במסגרת חדלות פירעון?
יחיד המצוי בהליך חדלות פירעון נדרש לדווח על מצבו הכלכלי, על נכסיו ועל זכויותיו ולשתף פעולה עם הנאמן.
לכן, אין להסתיר או להשמיט קרן פנסיה, קופת גמל, קרן השתלמות, כספי פיצויים או זכויות כספיות אחרות. גם כאשר נראה שהכסף מוגן, צריך לדווח עליו.
שאלת ההגנה על הכספים ושאלת חובת הדיווח הן שאלות שונות. לכן, מומלץ להיערך מראש ולבחון אילו כספים מוגנים ואילו כספים עשויים להיות ניתנים למימוש.
אז מה צריך לבדוק לפני שמתחילים הליך?
חשוב למפות את החסכונות והזכויות הכספיות ולבחון את מעמדם המשפטי ואת האפשרות לעקל או לממש אותם.
בין היתר, כדאי לבדוק:
- קרנות פנסיה.
- קופות גמל.
- קרנות השתלמות.
- כספי פיצויי פיטורים.
- ביטוחי מנהלים.
- חסכונות וזכויות כספיות אחרות.
- מאמר זה מתמקד בזכויות כספיות הנוגעות לחסכונות, כספים פנסיוניים וכספי פיצויים. נכסים מסוגים אחרים, כגון מקרקעין ומיטלטלין, יידונו במאמר נפרד.
בשורה התחתונה
לא כל הכספים והחסכונות של חייב ניתנים למימוש לצורך פירעון חובות.
בהוצאה לפועל, ניתן לעקל נכסים וכספים מסוימים אצל צד שלישי, אך קיימת הגנה משמעותית על כספים המופקדים בקופות גמל לקצבה ועל כספים פנסיוניים שטרם הגיע המועד לקבלתם.
קרן השתלמות, לעומת זאת, אינה נהנית מאותה הגנה מיוחדת ועשויה להיות מעוקלת וממומשת.
בהליך חדלות פירעון, כספים המיועדים לקצבה ושטרם הגיע המועד לתשלומם מוגנים מפני העברתם לקופת הנשייה, בעוד שכספי פיצויים עשויים להיות כפופים למימוש בהתאם לנסיבות ולשיקולים שנקבעו בפסיקה.
לכן, לפני שמתחילים הליך חדלות פירעון או פועלים להסדרת חובות בהוצאה לפועל, חשוב לבדוק לא רק כמה חייבים – אלא גם אילו חסכונות, נכסים וזכויות כספיות קיימים ומהו מעמדם המשפטי.
היערכות נכונה מראש והתייעצות עם עורך דין מנוסה בתחום חדלות הפירעון וההוצאה לפועל, שמכיר את ההבחנות בין סוגי הכספים ויודע כיצד להיערך להליך, עשויות להיות משמעותיות בקבלת החלטה נכונה ובהימנעות מהפתעות בהמשך.
