חובות הוצאה לפועל שנמצאים במשך שנים בתיקי ההוצאה לפועל עלולים לתפוח משמעותית בשל ריבית, הפרשי הצמדה, דמי פיגורים והוצאות שנוספו לחוב לאורך השנים.

בשנים האחרונות אף נקטה המדינה צעדים לצמצום תפיחת החובות. החל מ־1.1.2025 נכנסו לתוקף שינויים משמעותיים במנגנון הריבית, ובהם הפרדה בין ריבית בסיס לבין דמי פיגורים והרחבת סמכותם של רשמי ההוצאה לפועל להפחית ריביות ודמי פיגורים במקרים המתאימים.

מה קורה לחובות הוצאה לפועל לאחר פתיחת הליך חדלות פירעון?

עם מתן צו לפתיחת הליכים, ההליכים בכל תיקי ההוצאה לפועל כנגד היחיד מעוכבים. כלל החובות כעת מרוכזים במסגרת הליך חדלות הפירעון, והנושים נדרשים להגיש תביעות חוב במסגרת הליך חדלות הפירעון בהתאם להוראות החוק, ככלל נושה בחוב עבר רשאי להגיש תביעת חוב בתוך שישה חודשים ממועד פרסום הצו לפתיחת הליכים. במקביל, ככלל, לא ניתן להמשיך בנקיטת הליכי גבייה פרטניים כנגד החייב בהוצאה לפועל.

תביעות החוב המוגשות בהליך נבחנות על ידי הנאמן. במסגרת בדיקת תביעת החוב, הנאמן אינו מסתפק ביתרה המופיעה בתיק ההוצאה לפועל, אלא בוחן את החוב בהתאם לכללים הקבועים בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ובכלל זה את רכיבי הריבית וההצמדה שניתן לכלול בחוב.

אז איפה החוב באמת מתכווץ?

כאשר מדובר בחובות הוצאה לפועל שהם חובות כלליים שאין לגביהם ריבית בסיסית שנקבעה בהסכם או בדין, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע מנגנון אחר: החוב כולל הפרשי הצמדה וריבית בהתאם להוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, והוא אינו כולל תוספת פיגורים. כאשר מדובר בחוב כללי שיש לגביו ריבית בסיסית מכוח דין או הסכם, הריבית הבסיסית שנוספה עד מועד מתן הצו לפתיחת הליכים נכללת בחוב. לעומת זאת, החובות הכלליים אינם כוללים ריבית פיגורים.

יש לכך משמעות גדולה במיוחד בחובות הוצאה לפועל ישנים אשר צברו ריביות ותוספות לאורך שנים וכעת, כאשר החובות שלהם נבחנים בראי חוק חדלות הפירעון, הם עשויים להצטמצם באופן ניכר.

דוגמה: חוב של 100,000 ₪ שנפתח לפני 15 שנה

נניח שלאדם נוצר לפני כ־15 שנה חוב בסך 100,000 ₪ שהוגש לביצוע בהוצאה לפועל. במשך השנים נוספו אליו ריביות, הפרשי הצמדה ותוספות פיגורים ובמהלך השנים נוספו לחוב רכיבי ריבית, הצמדה ותוספות פיגורים, בהתאם לדין שחל בתקופות השונות. כתוצאה מכך, היתרה המופיעה בתיק ההוצאה לפועל עשויה להיות גבוהה משמעותית מקרן החוב המקורית ולעתים להגיע למאות אלפי שקלים.

כאשר אותו אדם נכנס להליך חדלות פירעון, אין משמעות הדבר שהיתרה המופיעה בתיק ההוצאה לפועל מועתקת באופן אוטומטי לתביעת החוב. החוב נבחן בהתאם לכללים הקבועים בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ובמקרים המתאימים עשוי להיווצר פער משמעותי בין הסכום הרשום בתיק ההוצאה לפועל לבין הסכום שיוכר במסגרת ההליך.

במיוחד כאשר מדובר בחוב שאין לגביו ריבית בסיסית מכוח הסכם או דין, יש משמעות לכך שחוק חדלות פירעון קובע מנגנון מיוחד לחישוב החוב, הכולל הפרשי הצמדה וריבית בהתאם להוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, ואינו כולל תוספת פיגורים כחלק מהחוב הכללי.

לכן, ייתכן פער משמעותי בין היתרה המופיעה בתיק ההוצאה לפועל לבין סכום החוב שיוכר במסגרת הליך חדלות הפירעון. ככל שהחוב ישן יותר והצטברו בו לאורך השנים ריביות ותוספות פיגורים, עשויה להיות לכך משמעות כלכלית של ממש.

מה המשמעות של החוב המופחת לגבי התשלום החודשי בחדלות פירעון?

חשוב להבין כי בהליך חדלות פירעון, גובה החוב כשלעצמו אינו קובע את גובה התשלום החודשי. התשלום החודשי נקבע בעיקר בהתאם ליכולתו הכלכלית של היחיד, ובין היתר לפי הכנסותיו, הוצאות המחיה והנתונים האישיים שלו.

לכן, אדם שחובותיו מסתכמים ב־100,000 ₪ אינו בהכרח נדרש לשלם פחות מאדם שחובותיו מסתכמים ב־500,000 ₪. גם ההפך נכון: הגדלת היקף החובות אינה מביאה כשלעצמה להגדלת התשלום החודשי.

לצד זאת, כאשר לחייב קיימים נכסים שאינם מוגנים ושניתן לממשם, באופן שבו תוכנית הפירעון שלו עתידה להביא לחלוקת דיבידנד משמעותית לנושים ואף להתקרב לפירעון מלא של החובות, הפחתת החובות בהתאם לכללים החלים על חישובם במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי עשויה להיות קריטית, ויש לוודא שהיא אכן באה לידי ביטוי בהכרעות בתביעות החוב.

חשוב לעקוב אחרי הכרעות הנאמן בתביעות החוב

במקרים הרלוונטיים, שבהם סכומי ההכרעות בתביעות החוב עשויים להשפיע באופן משמעותי על ההליך, חשוב מאוד לעקוב אחר הכרעות הנאמן בתביעות החוב ולוודא שהוא מכריע בהתאם לכללים החלים על חישוב החוב ואינו כולל סכומים שאינם אמורים להיכלל.

יצוין כי ליחיד ולבא כוחו יש חשיבות רבה בבדיקת תביעות החוב ובהגשת עמדתם ואסמכתאות מטעמם במקרים המתאימים, בטרם ניתנת הכרעה. כמו כן, ליחיד קיימת אפשרות לערער על הכרעה בתביעת חוב, בהתאם להוראות הדין, ככל שלדעתו ההכרעה אינה נכונה או אינה עומדת בכללים החלים.

לסיכום

חוב ישן שנמצא במשך שנים בהוצאה לפועל אינו בהכרח החוב שיילקח כפי שהוא במסגרת הליך חדלות פירעון. כאשר מדובר בחוב שתפח לאורך השנים, חשוב לבחון את מקור החוב, את הריבית וההצמדה שנוספו אליו ואת תוספות הפיגורים, ולבדוק כיצד יש לחשב את החוב בהתאם לכללים החלים בהליך חדלות הפירעון.

במקרים שבהם הפער בין יתרת החוב בהוצאה לפועל לבין סכום החוב שיוכר בהליך עשוי להיות משמעותי, בדיקה נכונה של תביעות החוב והכרעות הנאמן יכולה להשפיע באופן ממשי על תוצאות ההליך ועל הסכום שיחולק לנושים.

מתמודדים עם חובות ישנים ותיקי הוצאה לפועל שנפתחו לפני שנים? ניתן לפנות למשרדנו לבחינת מצב החובות והאפשרויות העומדות בפניכם.